יוגה בכתה

למה שילדים יתרגלו יוגה בכתה? האם אפשר בכלל לתרגל בסביבה עמוסת רהיטים וגירויים?

הרי בשביל תרגול יוגה נדרש מקום שקט, מזרון וחלל פנוי.

מניסיוני הרב בהוראת יוגה לילדים בבתי ספר זה אפשרי וגם נחוץ מאד. על ילדים ללמוד את הטכניקות של היוגה גם בסביבה בה הם נמצאים שעות רבות כל יום, כאשר הם יושבים על כיסאות ליד שולחנות. אפשר ללמד יוגה גם על כיסאות בסביבה מלאה בגירויים.

ניסיוני מראה שיש ילדים שדווקא מרחב של מזרונים גורם להם לחוש סוערים יותר ודווקא בסביבה שהם רגילים אליה יותר קל להם להאסף לתוך התרגול.

תרגול היוגה בכתה מלמד את הילדים ואת המורה להשתמש בטכניקות היוגיות בתחילת השיעור, במצבים של מתח לפני מבחנים או כשהילדים זקוקים להפוגה מהלמידה.

בבית ספר יסודי אחד שבו לימדתי ,בית הספר החליט על זמן של 5 דקות בתחילת השיעור השלישי לאחר ההפסקה הגדולה ,בזמן זה המורים תרגלו עם התלמידים בכיתות תרגילי יוגה כדי ליצור מעבר קל יותר מההפסקה לזמן למידה.

ילדים זקוקים לתנועה ולשחרור אנרגיית הגדילה שלהם. לרבים מהם לא פשוט לשבת שעות רבות על כיסאות. ניתן לתרגל תנוחות יוגה רבות על הכיסא. למשל בדומה לקוברה או לגמל ניתן להחזיק את המשענת של הכסא ולפתוח את בית החזה עם הקשתות הגב- תנוחות שמעוררות ,משפרות את הנשימה ומהנות מאד עבור הילדים. הילדים מפתיעים ברעיונות שהם מביאים להנעת הגוף באמצעות הכיסא.

מבחינתי תרגול היוגה הוא כלי חשוב שיכול לשפר יכולות ריכוז וקשב של ילדים ולהכין אותם ללמידה. שילוב תרגילי המודרות או קשב לצלילי קערה טיבטית למשל מאפשר לילדים ריכוז גבוה יותר.

כדי לשפר יכולות ריכוז ניתן גם לתרגל ליד הכיסא הרבה תנוחות של שיווי משקל שמאתגרות את הילדים ואוספות את תשומת הלב שלהם לנקודה אחת. עבודה על שיווי משקל יוצרת איזון במוח של הילדים בין האונה הימנית לשמאלית ומשפיעה באופן ישיר על יכולת הריכוז.

בישיבה בכתה, רוב הזמן הראש של הילדים נמצא מעלה ומופנה קדימה, מה שיכול ליצור עייפות ועומס על איזור הצוואר. לכן חשוב להנחות ילדים גם להוריד את הראש מטה. למשל להניח את הראש על השולחן. זה מאפשר כינוס חושים פנימה ושחרור של אזור הניאו קורטקס במצח, האזור שאחראי על חשיבה ולמידה. ילדים לרוב מחכים לזמן הזה בשיעור שבו הם פשוט נחים על השולחן.

בזמן הזה אין ציפייה מהם לעשייה רק להוויה ולחישה פנימה. אני מכניסה אותם ל"מערה כחולה" באמצעות בד שעוטף אותם. מה שעוזר להם להתכנס עוד יותר פנימה לכמה דקות.

בתחילה הם מתבלבלים וחושבים שהם הולכים לישון, בהדרגה ותוך חזרה במהלך השעורים, התלמיד מבין את המטרת התרגיל,לא של שינה אלא של רגיעה לשם היטענות בכוחות חדשים.

תמיד מרגש אותי לראות מחנכות שמתרגלות יחד עם הילדים. הן עוצמות עיניים, שמות בצד את התפקיד שלהן ונותנות לעצמן גם להיות בחוויה ובהתכנסות פנימה.

הילדים רואים את המורה שלהם מנקודת מבט חדשה של תלמידה ומשתתפת בעצמה.

היא נותנת להם דוגמה חיובית שיכול להיות מולם אדם מבוגר עם נוכחות שקטה, בטוחה ויציבה.

הם לומדים עם הזמן למצוא נינוחות בגוף יחד עם חווית אנרגיה ועירנות.

אני חייבת לציין שלא לכל הילדים קל להצטרף לפעילות. אני רואה ילדים שעוברים תהליך של התנגדות, הצטרפות, התנגדות ושוב הצטרפות והשתתפות. וזה בסדר . אני כמורה ליוגה לומדת להכיל אותם עם כל הסערות והדרמות שלהם. לומדת לכבד את הקצב שלהם. ובעיקר שמה לב לחזק את המרכז היציב והשקט שלי מולם.

החזון שלי הוא שבשנים הבאות יותר ויותר ילדים יתרגלו יוגה בכיתות ככלי פשוט התומך בלמידה ובאיכות החיים של הילדים והמורים.